עיקרי הרקע התיאורטי – פרויקט קיימות עירונית

רעיונות מרכזיים מתוך פרויקט קיימות עירונית

 

המסמך המסכם מאגד את שלל התובנות משלב בניית הבסיס התיאורטי בפרויקט: ההבניה החברתית וההיבטים התנהגותיים של שינוי הרגלי צריכה, ואיך הם רלוונטים לטווח הגילאים הרחב של תושבי העיר- החל מעידן הבייבי בומרס ועד  לדור ה-Y. אנו שמחים להגיש כאן כמה תזכורות משלל התובנות המרכזיות שעלו.

מהרגע הראשון בדרך, ניסינו להבין את האילוצים המוסדיים, האינטרסים העסקיים והנורמות החברתיות הסוגרים במקרים רבים את הצרכנים בדפוסי צריכה. הגענו למספר תובנות מרכזיות ראויות לציון.

עיקרי הדברים:

היבטיים התנהגותיים

הרגלי הצריכה ושינויים:

חברת הצריכה בחברה בת זמננו הרגלי הצריכה מקנים לאדם דרכי ביטוי לזהותו האישית, למיקומו בחברה ולהשתייכותו לקבוצה חברתית, והם מיועדים, בין היתר, להפגין את מעמדו. גם שכיחות במוצרים הירוקים והנוחיות שבשימוש בהם יצרו אפקט ריבאונד ותרמו לעיתים דווקא להגברת הצריכה. עד לשנים האחרונות אף מדינה לא היתה מוכנה להתמודד עם סוגיה זו והיה קל יותר לקשר את סוגיית הצריכה לייצור, למרות שאין בהכרח קשר ביניהם.

הדרכים לשינוי התנהגות

  • הספרות מחלקת את הדרכים לשינוי התנהגות לשיטות קשות כמו מיסוי, סובסידיות, תשתיות, חקיקה ואכיפה ולשיטות רכות המגיעות מעולם החינוך וההסברה. בכלל זה נותן הפרויקט דגש למקומו של העיצוב ככלי רך לשינוי התנהגות. התחום החדש יחסית של "חשיבה עיצובית" כולל גם "עיצוב עם כוונה", "עיצוב לשינוי חברתי" ו"ארכיטקטורת הבחירה" (Nudge).
  • גישת "רגעי השינוי" מזהה נקודות משמעותיות במהלך החיים שמערערות את השגרה ובהן קל יותר לשנות הרגלים. הפרויקט מאמץ תפיסה זו במטרה לכוון שינויי התנהגות לעבר קיימות עירונית.

היבטים חברתיים – קהילתיים

המלצות המדיניות

לקהילה מקומית כוח רב בקידום אורח חיים עירוני מקיים. מוצעים מספר כלים לחיזוק הקהילות העירוניות: פיתוח שחקני אמצע  – מקרב בעלי תפקידים בעירייה או מתוך הקהילה עצמה; הקמת "חממות" – מסגרות המהוות מרחב תומך ליזמות קהילתית מקומית; יצירת אזורים "דלי ביורוקרטיה" שיאפשרו למנגנון העירוני להיענות לעשייה וליוזמות ייחודיות הצומחות מהקהילה או לבחון רעיונות חדשים מחוץ לקופסה; יצירת רשתות מקצועיות להעברת ידע וחיבורים; יצירת כלים לניטור השיח הציבורי בכדי לזהות מגמות קהילתיות בעת התהוותם. הרשות צריכה להיות להוות כתובת ברורה ליוזמות שמגיעות מתושביה.

היבטים טכנולוגיים

העולם הדיגיטלי משפיע על אופן ההתארגנות האנושית, ורשתות חברתיות וכלי מדיה הם סוכנים לשינוי חברתי. גם אותם ניתן למנף על מנת לקדם קיימות עירונית.

היבטים כלכליים

עולם התעסוקה משתנה ומשפיע על אורח החיים והקיימות. לכלכלה המקומית תפקיד עולה בקידום קיימות עירונית, וגם לעסקים הגדולים בהקשר זה תפקיד מכריע. הכלי החזק ביותר לקידום עקרונות מקיימים בכלכלה הוא כלכלת השיתוף, שהיא שם כולל למגוון תופעות של שיתוף במשאבים.

היבטים מרחביים

01ההיבטים המרחביים ליישום הקיימות הם הכרחיים: יש לתפוס מחדש את העיר כמרחב אנושי של הזדמנויות ולשים לב לפער הקיים למול אי מיצוי הפוטנציאל בפועל.

עיר מקיימת – יסודות, חזון ומודלים:

במהלך העבודה, הוגדר חזון לעיר המקיימת:


"עיר מקיימת מאפשרת חיים באושר וקיום בכבוד לכל, בתוכה ומחוצה לה. היא משתמשת בתבונה ובהוגנות בתשתיות ובמשאבים החומריים, הטבעיים, האנושיים והחברתיים שברשותה, תוך לקיחת אחריות על חלקה בניהול מערכות אקולוגיות גלובליות, ומתוך אחריות למורשתה הפיזית והתרבותית ולדורות הבאים".

  • עוד הוגדרו מספר יסודות שהעיר המקיימת מחייבת ובכלל זה: מערכת הוליסטית, דינמיות והשתנות, רשת וחיבוריות, מגוון ומקומיות.

מודלים לעיר המקיימת:

אין מודל אחד מקובל לעיר מקיימת אך ניתן לזהות קבוצות מאפיינים – סביבתיים, חברתיים וכלכליים, החוזרות בספרות. המחקר שלנו השווה בין מודלים שונים של "ערים ירוקות", "חסונות", "חדשניות", "מחוברות ומשתפות", "חכמות", "בריאות" ו"בעלות אושר".  אין "מודל מנצח" וברור כי על הפתרון להיות מקומי ומותאם לצורכי התושבים והעיריות הרלוונטיות.

קיימות עירונית- המסמך הסופי של הפרויקט

קיימות עירונית- המסמך הסופי של הפרויקט