מילון קיימות עירונית

מה זאת אומרת?

א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת  ABC

א

איפשור-Enabling (עיצוב): יצירת מצב שבו ההתנהגות הרצויה אפשרית למשתמש על ידי הפיכתה לפשוטה יותר או נגישה יותר עבור המשתמש.

אפקט הריבאונד- Rebound effect (אנרגיה): מצב בו החיסכון באנרגיה ובפליטות בפועל, המושגים מהתייעלות אנרגטית, נמוכים מאלה הפוטנציאליים. זאת משום שחלק מהכסף שנחסך כתוצאה מהשיפור בטכנולוגיה משמש לצריכה מוגברת של שירותי אותו מוצר (אפקט ישיר) או לצריכה של מוצרים או שירותים צורכי אנרגיה חדשים (אפקט עקיף). דוגמא לאפקט ישיר הוא מעבר לתאורה יעילה אנרגטית המלווה בגידול במספר המנורות בבית או במספר השעות שהן פועלות. דוגמא לאפקט עקיף הוא הכסף שנחסך כתוצאה ממעבר למכונית יעילה המשמש לתשלום עבור טיסה לחו"ל.

ב

בטחון אנרגיה (אנרגיה): בטחון אנרגיה לצורך חיבור זה מוגדר כאנרגיה אמינה, זמינה, זולה ושאינה פוגעת בסביבה. בהתיחס לאספקה של חשמל משמעות המונח בטחון אנרגיה הוא חשמל שאינו נפסק באופן בלתי צפוי, שזמין בכל מקום, שמחירו אינו גבוה מדי ושתהליך יצורו אינו פוגע בסביבה.  כיום,  רוב המאמצים להשיג בטחון אנרגיה בעולם ובישראל מכוונים לצד של הבטחת אספקת האנרגיה. לפיכך השחקנים העקריים המעורבים במאמצים לבטחון האנרגיה הם הממשל, הרגולטור וחברות האנרגיה. משאבים רבים מושקעים בטכנולוגיות שונות שיגדילו את אספקת החשמל על מנת שיענה על הגידול החזוי בביקושים.

ד

דור ה-Y (תקשורת ומדיה חברתית)ההגדרה המקובלת לבני דור ה-Y הם ילידי 1980-1995. הביטוי נקבע במגזין [1]Ad Age בשביל לתאר את מי שבאותה תקופה היו בני 11 ומטה, ומי שצפויים להיוולד עד שנת 2003. הביטוי דור Y בא להבדיל אותם מבני דור ה-X, הכינוי המקובל לילידי שנות ה-70 שנטבע על ידי דאגלס קופלנד, בספרו דור ה-X. קבוצה זו, המונה את מי שכיום בני 13-32, מונה כ-31%-35% מהאוכלוסייה בישראל[2], ובמידה ומצרפים לקבוצה זו את בני 33-44, המכונים לעיתים דור ה-XY ומייצגים שנות מעבר בין דוריות[3], אנו מגיעים לכמעט 40%-45% מהאוכלוסייה. קבוצה זו היא המשתמשת הכבדה ביותר של מדיה חברתית, ואופן הפניה אליה והאופן בו היא תופסת את נושא הקיימות מהווה גורם בעל משקל רב בכל התייחסות להפצת רעיונות של קיימות בציבור.

ה

הגבלה- Constraining (עיצוב):  בטכניקה זו, מייצר המעצב מצב שבו התנהגות מסוימת מוגבלת או לפחות קשה יותר להשגה.

הנעה-Motivating (עיצוב):  תבנית ההנעה משתמשת בחיזוקים חיוביים ומנסה להניע את המשתמש לביצוע ההתנהגות באמצעות מתן ידע, חינוך תמריצים ושינוי גישה.  זוהי גישה המנסה להפוך את ההתנהגות הנחוצה לנורמה.  זוהי תבנית שנותנת יותר כוח למשתמש, יחסית לשתיים האחרות.

ח

חוסן קהילתי (קהילות): המושג חוסן (resilience) מתאר תכונה של יכולת התמודדות עם טראומה/שינוי, מבלי לאבד את ערכי הליבה. החוסן מתאר תהליך (ולא תוצר) ועוסק יותר בהסתגלות מאשר בשמירה על יציבות. מקורו בפיזיקה, משם התגלגל לאקולוגיה, לפסיכולוגיה ולסוציולוגיה (Norris et al 2008). חוסן קהילתי הוא תהליך טווית הקשרים, המשאבים ויכולות ההסתגלות שישמשו קהילה בזמן משבר.

י  

יוזמת הטרנזישן- Transition Initiative (קהילות): נקראת לעיתים גם "ערי מעבר". זוהי התארגנות קהילתית-מקומית של תושבים, הפועלים לחיזוק יכולתם להתמודד עם משברים ושינויים (סביבתיים ושאינם סביבתיים). יוזמת הטרנזישן פועלת במעל 1000 קהילות ברחבי העולם (ולאחרונה גם בישראל), המקושרות ברשת של שיתוף מידע, ופועלות לאור מודל עבודה משותף. המילה טרנזישן מתארת תהליך של שינוי/מעבר. בהקשר הזה מדובר במעבר רצוני אל עתיד טוב יותר, בו נהיה פחות תלויים בדלקים מאובנים ובמערכות הפוגעות באדם ובסביבה. הדגש הוא על תהליך מודע ורצוני, להבדיל משינוי חד המגיע עם משבר.

ילידים דיגיטליים (תקשורת ומדיה חברתית)הביטוי ילידים דיגיטליים בא לתאר את מי שנולדו לתוך סביבה טכנולוגית קיימת, רגילים לכלים והאפשרויות שהיא מציגה והיא מוטמעת לשגרת חייהם. להבדיל ממהגרים דיגיטליים, שאלו מי שנולדו למציאות טכנולוגית אחת ונאלצו במהלך חייהם להסתגל למציאות חדשה. הביטוי נטבע על ידי Marc Prensky קונקרטית על מנת לתאר את הקושי אותו חווים מורים בכיתות לימוד, כאשר הם נדרשים לחנך וללמד דורות צעירים מהם, תוך שימוש במתודיקות וכלים אליהם הם אינם רגילים.

מ

מעבר צודק (עולם העבודה): (Just Transition), מושג בו נעשה שימוש גם במסמך המסכם של ועידת ריו+20 הגדולה שנערכה ביוני 2012 ועסקה בפיתוח בר קיימא (UN, 2012). המושג מתאר מסגרת למעבר הוגן לכלכלה דלת פחמן, תחת פגיעה מינימלית בעובדים בעקבות השינוי המבני בכלכלה, והוא מבוסס על הניסיון משינויים מבניים קודמים.

מקומיות (יוזמת הטרנזישן): העדפה ותמיכה במוצרים/עסקים/שירותים שמקורם בקהילה או באזור הקרוב אליה. רעיון המקומיות אינו חדש ומניע פעילות רבה הקשורה במיתון פליטות הפחמן (mitigation) כמו שווקי איכרים וקנייה מחוות וגני ירק סמוכים לעיר. בתחום הכלכלה מתפתח בעולם שיח הכלכלה המקומית העוזרת לתמוך בקהילה ולהשאיר את המשאבים בתוך הקהילה (במקום שיזלגו החוצה[4]). ביוזמת הטרנזישן מורחב נושא המקומיות ומתייחס גם לבניית החוסן והעמידות בפני משברים – צמצום התלות במערכות מסחר בינלאומיות, וגם כתגובה לתלות הגדולה שלנו בדלקים מאובנים(Hopkins 2008: 68). עידן שפע האנרגיה איפשר לנו לעשות דברים בקצב מהיר יותר, למרחקים גדולים יותר, בכוחות גדולים יותר. אך אם אנחנו רוצים להיגמל מהתלות באנרגיה מוגבלת ומצטמצמת זו, עלינו להקטין את קנה המידה של חיינו. אין זה אומר שכל קהילה צריכה להיות אוטרקית, אלא שעליה לחפש אילו גורמים בתוכה היא יכולה לספק בעצמה, או ממקורת קרובים אליה.

נ 

נגוואט -Negawatt (אנרגיה: יחידת אנרגיה וירטואלית שהגדיר אמורי לווינס (Amori Lovins)  בשנת 1989 ואשר מיצגת את כמות האנרגיה  שנחסכת כתוצאה מהתיעלות אנרגטית ו / או שינוי התנהגותי. נגוואט אחד שווה בערכו והפוך בכיוונו למגהוואט. למעשה, את צמצום הביקושים אפשר למדוד בנגוואטים. רבים טוענים כי נגוואט היא 'יחידת החשמל הזולה ביותר ליצור', משום שעד גבול מסוים היא דורשת התיעלות אנרגטית באמצעים שהם כדאיים כלכלית והשקעה המחזירה עצמה תוך פרק זמן קצר. מזגן המספק לנו בתים חמימים בחורף וקרירים בקיץ. אולם שירותים אלה יכולים להיות מסופקים גם על ידי תכנון נכון של הבית אשר מאפשר שימוש באנרגית השמש ואפילו באנרגיה של חום הגוף בכדי לספק תנאים נוחים (בתים פאסיביים).

ק

קיימות צרה (קיימות עירונית בשכונה): גישת הקיימות הצרה מניחה שהשינוי יהיה במהותו טכנולוגי – ונדרשים הסדרים חברתיים על מנת להוביל אליו – הסכמים בינלאומיים, מדיניות ברמה הארצית והמקומית, רגולציה, חקיקה, אכיפה, ושימוש נרחב בכלים כלכליים על מנת לרתום את היצירתיות של כוחות השוק לפתרון המשבר.

קיימות רחבה (קיימות עירונית בשכונה): הקיימות הרחבה יוצאת מנקודת הנחה שהמשבר הוא תרבותי – ערכי ונובע מתפיסתנו את עצמנו כנפרדים מהטבע וכיחידים הנפרדים האחד מהשני.  התפיסות שלנו לגבי מקומנו בעולם קובעות במידה רבה את השאלות שאנו שואלים את עצמנו ואת התשובות שנראות לנו אפשריות. הנחות היסוד לגבי טבע האדם והעולם מגדירות את  אופי השינוי והפתרונות שנאמץ. כך למשל, ראיית האדם כ"אטום בודד" המנותק מהעולם,  או לחלופין כ"נזר הבריאה" או כ"פסגת האבולוציה" בעולם נטול רוח וערך, חוץ מאשר מה שניתן לניצול כמשאבים לצרכי אנוש, להשקפות אלה, הנטועות עמוקות בתרבות המערבית, יש  השלכות  התוחמות מראש את מרחב השינוי. קיימות רחבה מאתגרת את הנחות יסוד אלו ומדגישה את הקשר החזק בין הממדים הכלכליים, התרבותיים, החברתיים, והפסיכולוגיים של המשבר הסביבתי- חברתי -פיננסי. הקיימות הרחבה מרחיבה את מרחב השינוי הנתפס כאפשרי.

ABC

Clicktivism (תקשורת ומדיה חברתית): יש הטוענים שמדיה חברתית מעודדת "Slacktivism" או "Clicktivism"- פעילות אינטרנטית לשינוי חברתי, אותה ניתן לבצע באמצות קליק, ללא מחויבות אמיתית.

 Nudge (תחבורה): הינו אספקט כלשהו של "ארכיקטורת הבחירה" (choice architecture) המשנה את התנהגות האנשים באופן שנצפה מראש, מבלי לצמצם עבורם חלופות בחירה, או לשנות באופן משמעותי את העלויות והמחירים של חלופות אלה.

Nudges (תחבורה): הינם דרכים להשפיע על בחירה מבלי לצמצם את מרחב הבחירה או להפוך חלופות קיימות לבעלות עלות גבוהה במונחי זמן, מאמץ, סנקסציות חברתיות וכן הלאה. השימוש בהם מתבסס על שימוש בפגמים באופן קבלת ההחלטות של האדם.

לראש הדף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *