המחקר בשטח- מעבדות עירוניות

קיימות עירונית- איך גורמים לזה לקרות בפועל

"המעבדות העירוניות" הן פיילוטים מקומיים, שמטרתם למפות חסמים והזדמנויות בדרך למימוש חזון העיר המקיימת כפי שהוגדר בחלקו הראשון של הפרויקט. המעבדות התקיימו בשנת 2015, והתמקדו בבחינה של נושאי שינויי התנהגות לעבר התנהגות מקיימת דרך מחקר והתנסות בנושאי כלכלה משתפת, כלכלה מקומית, תחבורה, פסולת, קהילה ועיצוב. המעבדות יצאו לאויר העולם, במטרה לבחון בקנה מידה מקומי/ מעשי נושאים ורעיונות שהוצפו בשלב הרקע התיאורטי של הפרויקט. כאן תוכלו למצוא רקע קצר על כל מעבדה והתובנות ממנה, וכן את הדוחות הסופיים שנכתבו על ידי החוקרים.

התובנות העיקריות מהמעבדות:

הגברת אמון ככלי לעידוד כלכלה משתפת ושכונתית

מתוך מעבדת כלכלה משתפת וכלכלה שכונתית בחולון יואב אגוזי ושרון בנד-חברוני: בין ההמלצות- קיום מפגשים בין קהילות השיתוף שיאפשרו לראות אחד את השני ולבנות בסיס התחלתי לקהילה. כמו במעבדות נוספות, עלתה חשיבותם של גורמי התיווך בדרג הביניים בין התושבים לבין מקבלי ההחלטות ברשויות, שיכולים לסייע בבניית מנגנוני אמון. עלתה ההבנה שלעיתים נדרשת יוזמה ראשונית של העירייה, שתבצע מחווה שתסייע לבנות את האמון הנדרש להתנעת התהליך ברמת התושבים. מחוות אלו יכולות להתבטא בהקצאת משאבים שונים (לאו דווקא כספיים) וכן על הרשות המקומית לגלות שקיפות בהתנהלות, ויחס אישי ואנושי. לצד זאת גם על שחקנים אחרים, תושבים, או סוחרים במקרה של כלכלה שכונתית, לעשות צעדים בוני אמון אחד כלפי השני וכלפי הרשות, ובכלל זה הבעת רצינות והיערכות נכונה, התארגנות ועקביות. פעולות עירוניות כמו תהליכי שיתוף ציבור יכולים לעזור בטווח הארוך ליצירת אמון לתהליכים עתידיים. עלתה שאלת הקשר בין אובדן תחושת קהילתיות לחוסר האמון המהווה חסם בפעילות מקיימת. לדוגמא מדוע כששולחים את הילד עם שירות הסעות לא בודקים מי הוא הנהג, ואילו כשרוצים להסתמך על הורה של ילד אחר באותו מוסד חינוכי אז כן עולה חשש על זהותו והיכולת לסמוך עליו.

תפקידו של הממסד העירוני בשינוי נורמות חברתיות לכיוון אורח חיים מקיים

P1040762

סוכני השינוי המגיעים מהשכונות, עוברים מהר למדי לפעילות ברמה העירונית. מי שנשאר ברמת השכונה, זקוק לליווי ותמיכה של שחקני התיווך כגון מינהלים מקומיים חזקים

מתוך מעבדת "שכונות מקיימות" בירושליםאורלי רונן ולורית לייבוביץ': תוך התמודדות עם העובדה שכיום הפעילות השכונתית בתחום קיימות עדיין קטנה ונקודתית ומתרכזת בעיקר בהיבטים המסורתיים של סביבה (גינות קהילתיות, שטחים ירוקים, פסולת), נשאלת השאלה מה הם התנאים האופטימאליים הנדרשים ליצירת מסה קריטית לשינוי התנהגות. חלק מהתשובות טמונות כנראה בנקודות כמו מרכוז (Mainstreaming) של ערכי הקיימות בליבת הפעילות של העירייה ומיסוד הפעילות והתהליכים בתוך המערכת העירונית, דבר שייצר שיתופי פעולה תוך-מערכתיים. דובר רבות על חשיבותם של גורמי התיווך או גורמי האמצע – במקרה של ירושלים מדובר כמובן על המינהלים הקהילתיים, ובערים אחרות על מתנ"סים, שתפקידם בקישור בין האזרח לעירייה, ביוזמה ודחיפה להמשך פעילות. זאת במיוחד לאור ממצאי המחקר של מרכז השל ובי"ס פורטר, על פיו לתושבים מובילי שינוי יש נטייה לצאת מהשכונה ולהרחיב את העשייה לרמה עירונית גבוהה יותר, ויש למצוא דרך לתמוך בהמשך הפעילות של כלל האוכלוסייה. קיימת גם חשיבות לשיתופי הפעולה בין שכונות וללמידה הדדית של פעילים משכונות שונות וחשיבות הנראות – מקום פיזי ככתובת מרכזית וברורה, פרסום שכונתי של הפעילויות ויצירת עוגנים רבים ברשת הפעילויות.

חשיבותו של הגורם המתווך – "שחקני האמצע"

נושא זה עלה הן מהמעבדות בחולון והן מהמעבדה הירושלמית. על השחקן המתווך להיות בעל יכולת למזג יכולות קהילתיות עם היכרות עם המערכת העירונית (ובמקרה של כלכלה מקומית – גם להבין את המוטיבציות העסקיות של בעלי העסקים בשכונה), שחקני תיווך (כדוגמת מנהלת המתנ"ס במעבדת כלכלה שכונתית בחולון, או אנשי מנהלת הרובע במקרי המבחן בירושלים ואשדוד), יכולים לפעול לזיהוי פעילים ופעילויות מקומיות, רישות וקישור בין הפעילים לבין עצמם ובין הפעילים לבין גורמי הרשות, לתת תמיכה לשני הצדדים ולנתב נכון את השקעת המשאבים. שחקני התיווך צריכים להיות מזוהים אצל התושבים ככתובת ברורה לפניות. חשובה מאד הרחבת תפיסת התפקיד וההבנה שהעשייה הקהילתית לא נגמרת בגבולות מבנה המתנ"ס או בגבולות אוכלוסיית היעד המוכרות שלו, אלא היא כלפי כלל הקהילה בכל מרחבי השכונה.

חיזוק כלכלה שכונתית

מתוך מעבדת "כלכלה שכונתית" בחולון. חגי קוט מספר על הצורך להיות רגישים להבדלים בין שכונות. יש להתחיל כל פרויקט בניתוח ומיפוי של השכונה והאנשים הגרים בה ולתפור פתרון מותאם. יש להכשיר אנשי מקצוע לקידום קיימות עירונית ועבודה עם עסקים/ רישוי עסקים, ולהקנות להם דרכי חשיבה וכלים להתמודד עם מציאות משתנה בין אזור לאזור; יש לעסוק בבניית מודעות והבנת האינטרס המשותף בין בעלי העסקים וכן בבניית תודעה משותפת להם ולקהילה אותה הם משרתים וממנה הם מתפרנסים, וליצור דרכים לשיתוף פעולה על מנת לקדם את האינטרסים החופפים.

שינוי נורמות נתפסות ושינוי תפיסת השליטה בהתנהגות ככלים לשינויי התנהגות

מתוך המעבדה העירונית בעיריית אשדוד – פרופסור אראל אבינרי – מתוך בחינת שאלת ההתניידות לעבודה מהיבט של שינוי התנהגות מכוונת מקום עבודה ועובדים, עולות תובנות בדבר חשיבותו של המעסיק בהשפעה על התנהגויות, מתוך דוגמה אישית ושינוי נורמות במקום העבודה (למשל תשלומי אחזקת רכב וחנייה), הצורך לפשט מערכות ונגישות למידע ושימוש בעיצוב ככלי לשינוי התנהגות.

מניעים חברתיים ותרבותיים כמנוע לעידוד פעילות סביבתית

מתוך מעבדה בנושא הפרדת פסולת במקור באשדודעידית אלחסיד. במסגרת בחינת פרקטיקות להפרדת פסולת נמצא כי השיח על אשפה וזבל הינו שיח פוליטי, שמשקף גישות ותפיסות תרבותיות שמונעות מתפיסת רווח והפסד ("פרייאריות") אל מול תושבים אחרים והעירייה. על פי המלצותינו, קיים צורך להתייחס לפערים תרבותיים וליצור סינרגיה בין פעילות קהילתית לפעילות סביבתית; צורך לאתר ולהכשיר מנהיגות מקומית קיימת ולתת לה תמיכה ותוקף ממסדי על מנת לתת לגיטימציה לפעילות הסביבתית. חשיבות למוסדות עוגן והפצה של ידע מקומי, וכן, שוב, דגש על גורמי התיווך: הרחבת התפיסה של המנהל הקהילתי והעובדים הקהילתיים, לא כמוסד נותן שירותים בלבד, אלא כעוגן וכמקור לשימוש בידע מקומי לשם הנעת תהליכים. גם כאן עלה נושא הליכי שיתוף ציבור ככלי מרכזי להעלאת אמון, שמצאו כי באמצעותו וכל עוד ישנה עקביות בתהליכים ובשיח של העירייה, תושבים יקבלו על עצמם גם תפיסות שנראו להם בהתחלה כלא נכונות (למשל הפחתת מקומות חנייה).

עיצוב ככלי לקיימות עירונית

מתוך סדנת מעצבים בעכומיכל איתן – עלתה זווית הראיה הייחודית של המעצב המתבונן במציאות השכונתית בקנה מידה אשר מאפשר התערבויות בעלות חתימה בירוקרטית נמוכה.

הרגלי צריכה וצרכנות

P1040846מתוך קבוצת מיקוד במזרח ירושלים עידית אלחסיד – במסגרת קבוצת מיקוד שנערכה עם קבוצת נשים ממזרח ירושלים נמצא כי יש חוסר בחיבור בין ההשפעה של צריכה על הסביבה, גם כאן נמצא קשר בין דפוסי צריכה או בעלות לבין סטאטוס, כאשר מוצרי יד שנייה נחשבים כברירת מחדל הקשורה לעוני ומצב סוציו-אקונומי; הקשר בין המרחב העירוני והיכולת לבחור היכן וממי לקנות וכן המחסור במרחבים ציבוריים שיכולים ליצור חיבור, אינטגרציה ותחושת קהילתיות מעבר לתא המשפחתי הקרוב. כמו בחולון ובאשדוד עולה המסר – "אני צורך משמע אני מצליח". יש צורך במסגור מחדש שינתק צריכה מסטאטוס. במסגרת הדיון עלתה השאלה האם הגיע הזמן להשאיר מאחור את המילה "קיימות" וליצור מסגור אחר. אם מפרקים את ההתנגדות לדרך החיים המקיימת, מבינים כי זו התנגדות לדרך חיים ותפיסה. אנשים לא מתנגדים לקיימות אלא, למשל, הם לא רוצים תפיסה אנטי-קפיטליסטית.


מעבדות עירוניות – חולון
מעבדת כלכלה שיתופית – הסעות לחוגים
מעבדת כלכלה שיתופית – שיתוף מוצרי פעוטות
מעבדת כלכלה שכונתית
מעבדות עירוניות – אשדוד
שינוי בהתניידות עובדים לעבודה
הפרדה במקור של פסולת כאמצעי לפיתוח קהילות
מעבדות עירוניות- ירושלים: שכונות מקיימות 
עיצוב לקיימות עירונית- בצלאל STREET VIEW
קבוצת מיקוד- מזרח ירושלים
מעבדת כלכלה שכונתית, חולון

מעבדת כלכלה שכונתית, חולון

מעבדות עירוניות – חולון: 

לראש הדף

בחולון נערכו שתי מעבדות עירוניות, בשיתוף עם עיריית חולון ובסיוע וניהול של האגף לתכנון אסטרטגי בראשות תמר שרויטמן. המעבדות רוכזו ע"י יואב אגוזי ונוהלו בשיתוף עם שרון בנד חברוניחגי קוט ופרופ' אראל אבינרי.  'מעבדה' אחת עסקה בנושא הכלכלה השיתופית, ובדקה שתי סוגיות: האחת -האפשרות ליצירת מערך משותף להסעה לחוגים, והשנייה ביצירת מערכת לשיתוף מוצרים לפעוטות. 'מעבדה' שניה עסקה בכלכלה שכונתית.

מעבדת כלכלה שיתופית- הסעות לחוגים:

לראש הדף'מעבדה עירונית' זו בדקה את האפשרויות והחסמים לפיתוח מערך שיתופי להסעות ילדים לחוגים, באמצעות ניתוח מקרה מבחן במרכז המחול העירוני 'רעים'. המרכז פונה לטווח גילאים רחב מאוד ומכיל מספר מסגרות. המרכז הוא על-אזורי ומגיעים אליו תלמידים מכל רחבי חולון ואף מערים נוספות. כבר בשיחות מוקדמות עם אנשי רשת המרכזים הקהילתיים ועם צוות מרכז רעים הבנו שנושא ההגעה הוא משמעותי ומשפיע על שיקולי ההורים בהרשמה לפעילות.

פרויקט קיימות עירונית מניח שבעיר יש פוטנציאל רב למעבר מצריכה פרטית לצריכה משותפת, כזו שיכולה לצמצם את סך הצריכה ולעזור בבניית קהילה. הסעת ילדים לחוגים היא סוגיה המוכרת לרוב ההורים: ההסעות גוזלות מההורים זמן רב ויוצרות עומסי תנועה בעיר. יש הורים שמתארגנים ויוצרים סידור הסעה, אך אין זה נכון לגבי כל ההורים. מטרת המעבדה היתה ללמוד על החסמים והמניעים ליצירת מנגנון שיתוף בהסעות, ולהציע מתווה רעיוני, כולל איפיון של פלטפורמת שיתוף בהסעות ואופן הטמעתה.

מניתוח הסדנא שנערכה להורים עלו התובנות הבאות:

• בעיית האמון כסוגיה המרכזית – ההורים מוטרדים מהשאלות הבאות: איך אוכל לסמוך על ההורה המסיע שינהג בזהירות/ שידאג לילדי/ שילווה את הילדים עד לכניסה לחוג, וכן מביעים פחד מהטרדות מיניות.
• שאלת נטל הארגון והתיאום – אם מרכז 'רעים' נמצא במרכז מערך ההסעות השיתופי, איך נקימו כך שלא ייצור עוד עבודה עבור צוות המרכז, שגם ככה עמוס?
• סוגיית האחריות – של מי תהיה האחריות על המערך? מי אחראי במקרה של תקלה?
תובנות צוות החוקרים בעקבות הסדנא:
• קיימת חשיבות מכרעת (לפחות בתחילת התהליך) לכך שהמשתתפים יכירו זה את זה ושהמערך ההסעות יתבסס על קבוצות קבועות, פחות או יותר, המושתתות על היכרות בסיסית.
• יש למצוא פתרונות יצירתיים לחלוקת הנטל הלא שוויונית בין המשתתפים (אלו שהם בעלי רכב ואלו שאינם, אלו הפנויים תמיד להסיע ואלו שלא).
• יש להתייחס להבדלי הגיל בין ילדים רכים לילדים בוגרים יותר, כגורם שצריך להביאו בחשבון בתכנון הליווי וההסעה.
• אפשרות של מענה טכנולוגי (אפליקציה) לצורך בקשר משולש: הורה-הילד, הורה-מסיע, מרכז המחול.דוח מסכם

מעבדת כלכלה שיתופית בחולון – שיתוף מוצרי פעוטות:

שיתוף מוצרי פעוטות- איפה הקושי של ההורים?

שיתוף מוצרי פעוטות- איפה הקושי של ההורים?

לראש הדף'מעבדה עירונית' זו בדקה כיצד ניתן לעודד הורים לקבל ולתת מוצרי פעוטות. הורים רבים יכולים להזדהות עם תחושת הבזבוז כאשר הם קונים במיטב כספם מוצרים שונים לפעוטות ומשתמשים בהם מעט מאד אם בכלל. פנינו להורים לפעוטות מחולון כדי ללמוד מהם על דפוסי השימוש שלהם במוצרים שכאלו, על הנכונות שלהם להיות חלק ממערך שיתוף מוצרים, ועל החסמים והמניעים שיכולים לעלות ממנו. במסגרת מעבדה זו נערכו ראיונות עם ההורים במרכז החולוני "טיפ-וטף", מהם עלו התובנות הבאות:

• מרכזיותם של חסמים תרבותיים ותפיסתיים לגבי רעיון השיתוף (למשל “משומש זה לנזקקים"), נמצא כי ענייני לוגיסטיקה מהווים חסם הרבה פחות קריטי.
• התחושה של הורים לילד ראשון שהם משקיעים בציוד "שירוץ אתי הלאה לילדים הבאים", גם אם בפועל זה לא מדוייק.
• הרצון בציוד "שיהיה רק שלי".
• רתיעה של הורים מאי הידיעה לגבי המשתמש הקודם, חשש מבעיות היגיינה.
• תפיסות מורכבות, ולא בהכרח עקביות, ביחס לאתרים אינטרנטיים העוסקים בנתינה או במכירה של מוצרי יד שנייה – חלק מהמרואיינים סברו שאתרים כמו אגורה מיועדים רק למי שרוצים למסור ציוד ולא למי שמעוניין לקבלו; לעומת זאת נמצא שיש מי שחשים שאתרים כמו Yad2 מעודדים הפקת רווחים "על גבם" של מי שמחליפים מוצרים משומשים, ולכן לא "משתלם" למסור מוצרים אלו.
• חשיבות ההיכרות והאמון– כמו בנושא מערך ההסעות השיתופיות, נמצא כי להורים קל יותר רגשית לקבל משהו מאנשים כשיש להם עמם היכרות, ולו גם חד פעמית, שטחית, או אפילו דרך צד שלישי, לעומת קבלת מוצר מזר גמור.

משפחה גרעינית גלצ

בתכנית "משפחה גרעינית" בגל"צ בחנו מה הורים חושבים על שיתוף מוצרי פעוטות, האזינו

צוות המעבדה המליץ לשלב בין מספר מהלכים, כדי להתגבר על האתגרים והחסמים:
• עיצוב "ספריית ההשאלה" בסטנדרט גבוה, ובניית מיתוג "מגניב" ו"שיקי" לכל מהלכי השיווק, באופן שיפריך את התחושה שמי שמגיע למקום עושה זאת בשל חוסר יכולת כלכלית.
• בניית פתרון טכנולוגי, בעל ממשק פשוט ונוח, המסווג לפי סוגי מוצרים – בדומה לאתרי קניות רגילים.
• ייזום אירועים משותפים לחברי הספרייה, במטרה ליצור היכרות הדדית ולהקטין את חסם האמון.
• יצירת פרוטוקול היגיינה (שקיפות), ע"י "תו בקרה" של רופא, יצירת פרוטוקול של תקני בטיחות וכד'.
• מומלץ להתחיל עם מוצרים שקל יותר לטפל בהם, ושמעוררים פחות חשש, כמו משחקים, ספרים ועגלות.

בשתי המעבדות העוסקות בילדים עלה הצורך ביצירת מעגלי אמון והצורך להתמודד עם חרדה כחסם מרכזי. פרויקט קיימות עירונית מציב לעצמו כמטרה להתמודד לעומק עם סוגיה זו בשלב האחרון של המחקר, אשר בסופו יפורסמו חבילות מדיניות לקיימות עירונית.דוח מסכם


מעבדת כלכלה שכונתית:

לראש הדף

מרכז סאדאב חולון, בעית המדרגות

מרכז סאדאב חולון, בעיית המדרגות

'המעבדה העירונית' לכלכלה שכונתית בחולון בדקה דרכים לחזק את הפעילות הכלכלית הפנים-שכונתית וליצור ערבות הדדית, שתשאיר יותר מהכסף של התושבים בתוך שכונתם ותעזור לבנות מרקם קהילתי מפותח. כמקרה בוחן נבחר מרכז סאדאב, מרכז מסחרי ותיק בשכונת בן-גוריון, דרום מערב חולון, אשר נאלץ להתחרות בקניונים הגדולים הנמצאים ממש בסמיכות, בראשל"צ.

במהלך עבודת פרויקט קיימות עירונית נערכו ראיונות עומק עם מנהלת המרכז הקהילתי וצוותה, סיורי היכרות בשכונה, מפגש עם תושבים פעילים, סקר תושבים, מפגש עם מנהל המרכז המסחרי ועם למעלה מ- 20 סוחרים. בין התובנות:
• למרכז הקהילתי יש יכולת לבנות קהילה. על מנת למקסם יכולת זו יש, ככל הנראה, להוציא את הפעילויות גם מחוץ לכותלי המתנ"ס, אל השכונה בכלל ואל המרחב הציבורי של המרכז המסחרי בפרט.
• במקביל יש להשתמש במרכז המסחרי המקומי כמוקד לפעילות כלכלית שיוצאת גם מגבולות המרכז, אל תוך השכונה.
• יש לפתח בתחומי המרכז המסחרי מרחב של פעילות פנאי מעבר לצרכנות.

• חשיבות יצירת קשרים בין הסוחרים על מנת לקדם בעלות ואחריות על המרחב.
• חשיבות יצירת קהילה, שיח ושיתוף פעולה, כמניעים לפעילות מקיימת.
• ההבנה כי במקרה של אוכלוסייה שלא "מתחברת" לערכי הקיימות יש להתחיל עם שינוי התנהגותי כמקדים לשינוי תודעתי.
• לפיתוח דפוס צריכה מקומי במרכז מסחרי שכונתי יש צורך בהתגייסות של כלל גורמי הרשות למהלך והגדרת מטרות ברורה, גם אם מדובר בשטח פרטי שאינו בבעלות הרשות.
• כדי לבנות אמון בסיסי עם הסוחרים, מומלץ שהרשות תקדם מהלכים בוני אמון מצידה ותעמיד משאבים לטובת התהליך כתמריץ.
• מומלץ לשלב נציג מתחום העבודה הקהילתית, שיידע לבנות אמון ומסגרת הבנות עם בעלי העסקים, וגורמים מתחום רישוי עסקים ותפעול, שיביאו לתהליך את הידע המקצועי. דוח מסכם

 


מעבדות עירוניות – אשדוד:

לראש הדףבאשדוד נערכו שתי מעבדות עירוניות בשיתוף העירייה ובסיוע וניהול של היחידה לתכנון אסטרטגי בניהולה של אסתי פילוס. מעבדה אודות התניידות עובדים לעבודה הובלה על ידי פרופ' אראל אבינרי  וד"ר יודן רופא ומעבדה אודות פסולת כדרך לשינוי קהילתי הובלה ע"י צוות "קומיוניטי סביבה וחברה", בראשות עידית אלחסיד.

שינוי בהתניידות עובדים לעבודה:

לראש הדף'המעבדה העירונית' עסקה בהתניידות עובדים למקומות עבודה ובעידוד השימוש בתחבורה בת-קיימא. המעבדה התמקדה בעובדי עיריית אשדוד. כרקע לתחילת העבודה ביצעו צוות המחקר והעירייה מיפוי של אופן ההגעה לעבודה הקיים. הופץ שאלון עמדות בנושאי תחבורה, והתקיימו שלוש סדנאות עם גורמים שונים בעירייה ודרג מקבלי ההחלטות, במטרה להגיע לדיון בחלופות עקרוניות לקידום הגעה בתחבורה בת-קיימא לעבודה. בסדנאות עם עובדי העירייה עלה כי הרוב המוחלט מגיע לעבודה ברכב, והתקיים דיון בשאלה מה יעזור לשנות זאת.

 להלן תובנות החוקרים :

• ההגעה ברכב פרטי לעבודה הינה נורמה חברתית חזקה ונתפסת כמייצגת סטאטוס במקום העבודה. הדבר מוביל לחוסר נכונות לשינוי (בעיקר בקרב הדרגים הגבוהים), למרות מודעות גבוהה יחסית ליתרונות השימוש בתחבורה מקיימת.
• העובדים קושרים בין התניידות לעבודה ברכב פרטי לעצמאות ויכולת שליטה מלאה על זמנם שלהם, ועם זאת תופסים התניידות לעבודה בתחבורה ציבורית, ברגל או באופניים כהתנהגות שהיא עצמאית פחות וללא יכולת שליטה על הזמן. שינוי טכנולוגי תשתיתי ושינוי מודעות אינם מספיקים, יש לכוון מאמצים גם לשינוי נורמות.

אשדוד, הגעה לעבודה באמצעות הרכב הפרטי היא נורמה וסמל סטטוס. איך משנים זאת?

אשדוד, הגעה לעבודה באמצעות הרכב הפרטי היא נורמה וסמל סטטוס. איך משנים זאת?

• חסם מרכזי הינו שיטת תשלומי אחזקת רכב, יש למצוא אלטרנטיבה או פתרון רגולטורי לבעיה זו. הודגש הצורך במציאת פתרונות וכלים צודקים, שיעודדו הפחתה בשימוש ברכב פרטי מבלי שהדבר יהווה וויתור על "פריבילגיות".
• הושם דגש על המחיר כמניע לשינוי. האפקטיביות של הגברת המודעות ושינוי עמדות, לבדם, מוגבלת.

• מומלץ לחבר בין עקרונות של תחבורה מקיימת למטרות לפרויקטים עירוניים אחרים (כגון "עיר בריאה").

• יש לעצב אלמנטים של תשתית, תפעול ומידע, בדרכים השמות דגש על פשטות השימוש בתחבורה מקיימת.
• קידום שימוש בתחבורה מקיימת עשוי להצליח יותר בפנייה לקבוצות עובדים בעלי ערכים ונורמות משותפים, בטכניקות של שינוי תרבות ארגונית, מאשר פנייה לכלל ציבור העובדים. דוח מסכם


הפרדה במקור של פסולת כאמצעי לפיתוח קהילות:

לראש הדף

'מעבדה עירונית' זו בדקה תחום בו הרגולציה כבר עשתה פעולתה: מהלך ההפרדה במקור החל לפעול בישראל בשנת 2010. מטרתו לצמצם את כמות הפסולת המועברת לאתרי הטמנה, תוך הפרדת הפסולת האורגנית במהלך מוסדר שיבטיח את מיחזורה ויאפשר ייצור ביו גז וקומפוסט. אשדוד הייתה אחת מ-31 ערים בישראל אשר הצטרפו למהלך כבר בתחילתו: התשתית להפרדת פסולת הוצבה, ואנו בודקים את הנכונות והקשיים של אנשים ביישום, עם דגש על תפקיד הקהילה בעידוד התנהגות מקיימת. המעבדה נערכה בשתי שכונות באשדוד המתאפיינות באחוזי הפרדה במקור שאינם גבוהים (כ- 38%)- שכונה ג' החרדית ושכונה י"א המאופיינת בתושבים ממעמד סוציו אקונומי ממוצע פלוס.

במהלך עבודת פרויקט קיימות עירונית נערכו ראיונות עם בעלי תפקידים, ראיונות עומק במשקי בית וקבוצות מיקוד. בין המסקנות:
• תושבים שאוהבים את עירם ומעוניינים בשיפור תדמיתה מסיבות שונות (ערך דירתם, "גאווה מקומית" ועוד) נוטים יותר למעורבות בקהילה, כולל בעניין הפרדת הפסולת למיחזור. יחד עם זאת תושבים "יותר איכפתיים" מציינים כי אינם מאמינים כי ניתן לעשות שינוי התנהגותי משמעותי בערכים העוסקים בשמירה על הסביבה.
• קשר חזק בין סביבה ותרבות – תושבי העיר מוכנים לשתף ולתרום ליצירת חיי קהילה אקטיביים. לפיכך כדאי להכין תוכנית על בסיס מאפייני האוכלוסייה ואורח החיים בכל רובע, שתסייע לשיתוף פעולה בין תושבי הרובעים השונים על בסיס קהילתי.
• עבודה עם הקהילה צריכה להתמקד בפרוייקטים קטנים המייצרים "סיפורי הצלחה", אשר יהוו תשתית לשינוי התנהגותי ויצירת קהילה בעלת כוחות ויכולת להובלת שינוי.
• חשיבות תפיסת מידת מחוייבות העירייה לאכיפה: אכזבה ותחושה שהעירייה לא פועלת כנגד תושבים שמלכלכים, עשוייה לעכב שיתוף פעולה בנושא הפרדת הפסולת.
• חשיבות קיומה של רשת מנהלית תומכת בקהילה: מינהל קהילתי ולא מנהלת רובע, שתפקידה באשדוד אדמיניסטרטיבי.
• קיים כשל במערך ההסברה, שלא הצליח להביא לחיבור רגשי בין אנשים לנושא המחזור. בהקשר לכך עלה בקבוצת מיקוד כי תושבים יהיו מוכנים להוביל מערך הסברה "מדלת לדלת" בתנאי שיקבלו תמיכה ולגיטמציה מהעיריה.  דוח מסכם


מעבדת שכונות מקיימות ירושלים:

לראש הדף ה'מעבדה העירונית' בירושלים הובלה ע"י צוות "המרכז לקיימות מקומית" של מרכז השל בשיתוף עם פרויקט "שכונות מקיימות" שיזמה עיריית ירושלים ונערך בשכונות בית הכרם וקרית יובל, וכן בשכונת גילה בה הוקם "מרכז קיימות מקומית" על-ידי מרכז השל, המשרד להגנ"ס ועמותת גוונים.

בשנים האחרונות מתחזק מקומה של הרמה השכונתית כעריסה לתהליכי קיימות מקומיים. במעבדה זו ביקשנו לבחון את השפעתה של המסגרת השכונתית כמנוף לקידום קיימות עירונית.

שכונה מקיימת יובלים- מפת חיבורים

שכונה מקיימת יובלים- תפיסת הקיימות העירונית מאפשרת לשרטט את מפת החיבורים

הנחות העבודה של החוקרים:
• תושבים פעילים ברמה השכונתית הופכים לסוכני שינוי לקיימות
• קנה המידה השכונתי מייצר אהדה וחיבור ישיר ובלתי אמצעי למקום ולסביבה הפיזית
• פעילות ומעורבות שכונתית תומכים בתחושת השייכות והגאווה המקומית
• דרך פעילות שכונתית נוצרות קהילות מקומיות ונוצרת תרבות מקומית
• למוסדות השכונתיים יכול להיות תפקיד מרכזי בקידום קיימות שכונתית
• למדיניות העירונית תפקיד מרכזי בקידום הקיימות השכונתית
מטרות המעבדה:
• לברר האם קיימות היא מנוף לשינויים הקהילתיים ולמעורבות אזרחית?
• באיזו מידה תהליכים קהילתיים הם מנוף לשינוי התנהגות?
• עד כמה השכונה היא מרחב לקידום שינוי לאורח חיים מקיים?

אופן ביצוע:
ראיונות עומק עם תושבים פעילים – ראיונות אישיים עם תושבים שזוהו כתושבים מובילים על ידי הרכזים השכונתיים והעירוניים
ראיונות עומק עם בעלי תפקידים – ראיונות אישיים עם פעילים ואנשי מקצוע בעיריות המובילים ומלווים את תהליכי השכונות המקיימות
קבוצת מיקוד – דיון מונחה בעקבות סוגיות שעלו בראיונות עומק עם תושבים שזוהו כתושבים מובילים על ידי הרכזים השכונתיים והעירוניים בירושלים

מתוך הראיונות זוהו חמישה טיפוסים שונים של פעילים:
1. פעילים ברמת הפרט – מוטיבציה מרכזית ברמה האישית – שיפור חיי המשפחה, פעילויות לילדים, הנאה.
2. פעילים קהילתיים – המוטיבציה מרכזית מצויה ברצון להשתייך לקהילה.
3. פעילי סביבה מקומית – המוטיבציה מרכזית היא שיפור איכות החיים והסביבה המקומית.
4. פעילי החברה האזרחית – המוטיבציה המרכזית היא תרומה לשינוי חברתי רחב.
5. פעילים מתפרנסים – פעילים המצליחים לשלב בין המוטיבציה לתרומה לחברה ולקהילה לפרנסה.

המלצות לקידום קיימות באמצעות השכונות:

השכונה כמנגנון תומך – כתובת ברורה לתושבים שרוצים לפעול: מנגנון שכונתי תומך הוא שחקן אמצע חשוב ביותר, המהווה את כר הפעולה לסוכני השינוי ובאפשרותו לנתב את העשיה השכונתית לעבר קיימות עירונית. המינהלים הקהילתיים, כאשר הינם פעילים ויוזמים, מהווים כתובת ברורה לתושבים שרוצים לפעול, ומסייעים ביצירת קשרים בין השטח למערכות העירוניות הכלליות.
נראות – מקום פיזי, כתובת מרכזית וברורה, פרסום שכונתי.
מיתוג כ"שכונה מקיימת"–תורם למסגור הפעילות לקיימות, ליצירת חיבורים ולהגברת הנראות.
רישות – מיפוי וחיבור בין יוזמות קיימות במקומות שונים ומפגשים להעשרה הדדית של עמיתים. לרישות בין אנשים וליצירת קהילה יש כח.
טיפוח העובדים הקהילתיים והמתכננים השכונתיים הנמצאים בעמדת מפתח להתנעת השינוי.
הרובע כגורם מתכלל: הפנמה לאורך שדרת המנהיגות: הכשרות ויצירת שפה משותפת.  יש חשיבות ליצירת סינרגיה בין פעולות "מלמטה למעלה", מרמת התושב למינהל הקהילתי, לרובע ולעירייה, ולפעולות "מלמעלה למטה", מרמת העירייה, לרובע, למינהל הקהילתי ואל התושב. קיימת חשיבות לחיבור ל"תמונה הגדולה", ליצירת תחושת תגמול, שותפות הצלחה והנעה, גם ברמה המקומית וגם ברמה הכללית.
שימוש בתקציבים הקיימים מתוך תפיסת הקיימות.
מירכוז (mainsteaming) של הקיימות בליבת הפעילות של העירייה.דוח מסכם


עיצוב לקיימות עירונית- בצלאל STREET VIEW

סדנת בצלאל בעכו - עיצוב לקיימות עירונית Street View. לחצו להמשך קריאה

סדנת בצלאל בעכו – עיצוב לקיימות עירונית Street View. לחצו להמשך קריאה

לראש הדףמעבדה עירונית מיוחדת זו היא תולדה של שיתוף פעולה בין פרויקט קיימות עירונית לאקדמיה בצלאל. מיכל איתן, מנהלת התכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי, כתבה במסגרת הפרויקט אודות העיצוב התעשייתי כמקדם קיימות עירונית, ומטרת הסדנא היתה לבחון הוצאה לפועל של העקרונות שגובשו בחוו"ד. במסגרת הסדנה, 60 מעצבים, תלמידי התכנית לתואר שני לעיצוב תעשייתי בבצלאל, פשטו על רחובות עכו במהלך יוני 2015, במטרה למצוא דרכים חלופיות בהן העיצוב יכול לקדם קיימות עירונית.

שלושה ימים אחרי שהתחילו, עלו בזו אחר זו לבמת מרכז הפיס העירוני, שש קבוצות שהציגו חתך רוחב מרתק של עיר ישראלית, של קיימות בקנה מידה עירוני, ושל המקום בו נקודת המבט של מעצבים יכולה לתפוס באיתור כשלים והזדמנויות לשינוי פני העיר.


קבוצת מיקוד במזרח ירושלים

קבוצת מיקוד בנושא קיימות עירונית במזרח ירושלים, נערכה במתנ"ס צור באהר, בפגישה בה השתתפו כ-11 נשים, תושבות שכונות שונות במזרח העיר. מקבוצת המיקוד עלו התובנות הבאות:

משפחה גרעינית גלצ

בתכנית "משפחה גרעינית" בגל"צ בחנו מה הורים חושבים על שיתוף מוצרי פעוטות, האזינו

• המסקנות לגבי הקשר שבין סטטוס וצריכה דומות במזרח ירושלים ובמעבדה בחולון: צריכה היא סמל סטטוס- חסמים תרבותיים ותפיסתיים מהווים חסם עיקרי לגבי רעיון הפחתת הצריכה (למשל “משומש זה לנזקקים")
• השיח סביב צרכנות קשור גם בשאלות של זהות ושונות, חופש תנועה ובטחון במרחב.
• שיח הקיימות כפי שעלה בקבוצת המיקוד הוא שונה ממה שעולה ב'מעבדות עירוניות' אחרות, ומתייחס בעיקר לאדמה (שהפכה מכפרית לעירונית ללא פיתוח מתאים) כמקור שיש לנצלו לבנייה או לחקלאות.
• יש תחושה כי מושג המרחב הציבורי אינו מובן ואינו חלק מהשיח.
• הקהילה היא קודם כל זו המשפחתית ורק אח"כ השכונתית.
• חשיבות תפקידן של הנשים – השפעתן על הרגלי הצריכה בבית היא משמעותית.
• שימוש במוצרי יד שנייה מקושר בעיקר למצב סוציו אקונומי נמוך ואינו מקושר לתחום הסביבתי, זאת למרות שקיימת עבודה רשתית, ההולכת ומתרחבת, למגוון תחומים משיווק ועד קבוצות רכישה. דוח מסכם


לראש הדףרשימת דוחות המחקר – מעבדות עירוניות

כלכלה שיתופית- חולון

כלכלה שכונתית- חולון

שינוי בהתניידות עובדים לעבודה- אשדוד

הפרדה במקור של פסולת כאמצעי לפיתוח קהילות- אשדוד

שכונות מקיימות- ירושלים

קבוצת מיקוד מזרח ירושלים

קבוצת מיקוד שכונת רוממה בירושלים

>קראו עוד, בעולם: מזכר על תפקידן של ערים בקידום צריכה בת קיימא


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *