ניוזלטר מס. 3- יולי 2014

מדברים על קיימות עירונית

* פול ויטל

ייחודו של פרויקט "קיימות עירונית" הינו באופיו היישומי. בשל כך מלווה הפרויקט ע"י וועדה ציבורית הכוללת מקבלי החלטות ואישים בולטים ממשרדי ממשלה, מהשלטון המקומי, מהמגזר הפרטי, נציגי ארגונים המובילים פעילות חדשנית בארץ ועוד, שתפקידם לסייע בהכוונת הפרויקט והתאמתו ליישום בתנאי אמת.

אחד הנציגים הבולטים של המגזר העירוני בוועדה המלווה הוא פול ויטל. פול הוביל במשך שנים רבות, יחד עם ראש העיר מרים פיירברג, את נתניה להיות עיר המובילה באימוץ פרקטיקות מתקדמות של קיימות. פול מספר על הפעילות בנתניה ומאפשר בכך הצצה למגוון תחומים בהם הפעילות העירונית נושקת לקיימות או סביבתיות  "נתניה היתה בין הערים הראשונות בארץ שחתמו על מסמך ICLEI  של אג'נדה 21 כבר בשנת 2008. מנהל הנדסה של עירית נתניה תמיד הוביל  לשילוב של כל המנהלים והמחלקות העירוניים בחוט הקיימות וזה חדר לכולם, לא מעט בהשראת ראש העיר. עיריית נתניה היתה הראשונה לאמץ תקן אחריות חברתית ת"י 10,000. אנו פועלים להפחתת גזי חממה, עשינו עבודה רצינית עם חברת גיאוקרטוגרפיה במטרה להגיע ליעד של הפחתת 20% מהפליטות תוך 10 שנים. הכנו אוגדן מיוחד לתקן ירוק לבניה על מנת לייצר מסמך פרקטי שלא יישאר על הנייר בלבד. השנה קיבלנו פרס מהחברה להגנת הטבע על היותנו הרשות המקומית הראשונה ובינתיים היחידה המעסיקה אקולוגית עירונית בכל הקשור לטבע עירוני: אגם החורף, חורשת הסרג'נטים, שמורת האירוסים. בכל שלושת האתרים הללו ערכנו סקרי מגוון ביולוגי. נתניה היא הרשות היחידה שיש לה לא רק תכנית אב לחופים אלא גם תכנית אב להתמודדות עם נושא המצוק החופי. כבר ב-2005 הקמנו צוות מומחים שעסק בייצוב המצוק וכתב, עם הטכניון ו-DHI , תסקיר השפעה על הסביבה, הראשון מסוגו בישראל, שיצר מודל להגנה על המצוק הימי ע"י שובר גלים".

כאשר פול מנסה לנתח את הגורמים שהביאו להתנהלות זו בעיר נתניה הוא מונה מספר סיבות: "בראש ובראשונה ראש העיר שמגלה הרבה הבנה לעניין, מעבר לכך יש כאן רקע של התפתחות היסטורית וצרוף מקרים. הבינוי האינטנסיבי של תחילת שנות ה-2000 הביא לעיר אוכלוסיות חדשות ודעתניות. כשנבנתה קריית השרון בתחילת שנות ה2000 הגיעו לשכונה אלפי אקדמאים צעירים. המאסה הזו התארגנה בוועד מאוד מודע לאיכות הסביבה שבהתחלה היה מאוד מילטנטי. ההיענות לדרישות שלהם הובילה מעימות לשיתוף ציבור, ושיתופי הציבור הובילו לעבודה משותפת טובה. כבר בשנת 2004 ערכנו שיתוף ציבור והבנו שהשקולים קהילתיים חברתיים חשובים בתכנון כפרוגרמה בסיסית לכל תכנית וזה חלק בלתי נפרד מהקיימות. הציבור מאוד צמא לקיימות, ראינו את זה בהמשך, כשקמה שכונת עיר ימים שם היה הרכב אוכלוסיה אחר, יותר בוגר וממעמד סוציו-אקונומי-תרבותי גבוה. הם חברו לתושבי רמת פולג, שגם הם היו פעילים, וכך התפתחות הרבה שכונות עם אוכלוסיה ברמה גבוהה הובילה את הכיוון ואת התרבות התכנונית".

פול ויטל חבר בוועדה הציבורית המלווה של פרויקט קיימות עירונית. הפרויקט מנסה לקדם התנהלות מקיימת באמצעות עירוניות נכונה. שאלנו אותו היכן היה ממליץ לצוות לחפש את התשובות "הייתי במפגש הראשון של הצוות המלווה ומאוד התרשמתי מרמת האנשים המעורבים. אני הייתי נכנס גם לסוגיית הדיור, הנושא הולך להאכיל אותנו הרבה קש בסביבה הבנויה. מציע לבדוק אורבניסטיקה מודרנית, לבחון איך ניתן לשמור על שיקולי קיימות גם כאשר רוצים להגיע באופן מהיר לתוספת של מאות אלפי יחידות דיור. גם באווירה הזו צריך לזכור את מה שלמדנו מהול"לים  (הועדות לתכנון לאומי שהוקמו בתחילת שנות ה90 על מנת לזרז תכנון עבור גל העלייה דאז). כבר אז אמרה דינה רצבסקי (מנהלת מינהל התכנון דאז) שבמקום לקצר את הזמן הסטטוטורי קיצרו את זמן התכנון, אבל תכנון דורש הבשלה. צריך לייצר ועדה רב תחומית שתעסוק בכל היבטי התכנון. גם בודל"ים (ועדות לקידום תוכניות דיור הפועלות היום)  אין דיון בהיבטים רב תחומיים של התכנון, אלא קדום סטטוטורי בלבד. נכון שתהליכי תכנון ילוו ע"י ועדות היגוי שיתנו המלצות מדיניות ולא רק יקדמו תכנון פיזי-סטטוטורי".

"הייתי עושה 3 דברים: חינוך – יותר ויותר להחדיר לציבור גם דרך פרסום את החשיבה המקיימת. פנייה למגזר העסקי – צריך לפעול בשיתוף עם התאחדות בוני הארץ ולא לראות את היזמים כאויב.  הם אלו שלוקחים את הסיכון, לא אנחנו הפקידים. צריך להבין שיש שם הרבה אנשים שיש להם רצון טוב להתנהל נכון, רואים את זה כבר בקבוצת שיכון ובינוי למשל, הייתי מנסה לנצל את זה שאנשים תחרותיים ויוצר תחרות בין הקבלנים. בנוסף הייתי לוקח את הגופים הסטטוטוריים, את הגופים האזרחיים ואת היזמים ומייצר רב שיח בין 3 המגזרים. יש אומנם שיח מסויים כגון של פורום ה15 עם הקבלנים, אבל כשמגיעים לכנסת ולמקומות אחרים ההשתתפות שלהם היא דרך עורכי דין וראשי הארגון, צריך לפתוח את השורות ולהגיע לשיח אמיתי עם הקבלנים עצמם. ודבר שלישי הייתי פונה לצעירים – די להסתמך על אנשים מבוגרים שמרגישים שכבר ראו את הכל וראו את כל מה שלא מצליח, צעירים חושבים מחוץ לקופסא וצריך להכניס לתהליך קבלנים צעירים, מתכננים צעירים, פקידים צעירים לקחת את הדור הצעיר לא רק את עצמנו וכך נגיע לרעיונות חדשים".

 * פול ויטל – אדריכל, במשך שנים רבות כיהן כמהנדס עיר ברמלה, נס ציונה וב-15 השנים האחרונות בנתניה. בתקופת כהונתו, תחת ראש העיר הגב' מרים פיירברג איכר שהובילה מדניות פיתוח עירונית אינטנסיבית הוביל את נתניה לחזית העשייה בתחומי התכנון המקיים. כיום מכהן כסמנכ"ל נכסים ופרויקטים אורבניים בעיריית נתניה.