ניוזלטר מס. 4- ספטמבר 2014

מדברים על קיימות עירונית

אסף רז*

ייחודו של פרויקט "קיימות עירונית" הינו באופיו היישומי והרב תחומי. הפרויקט מלווה ע"י וועדה ציבורית הכוללת נציגי ארגונים המובילים פעילות חדשנית בארץ, מקבלי החלטות ואישים בולטים ממשרדי ממשלה, מהשלטון המקומי, מהמגזר הפרטי ועוד, שתפקידם לסייע בהכוונת הפרויקט והתאמתו ליישום בתנאי אמת. חבר הועדה המלווה הציבורית של פרויקט קיימות עירונית.

אחד הנציגים שניסיונם המקצועי הינו רלוונטי ביותר לפרויקט הינו אסף רז, רכז אקדמי בתוכנית "כלכלה מקומית מקיימת" (כמ"מ) בשתי"ל. תוכנית כמ"מ נוסדה לפני מספר שנים ויש לה מספר מאפיינים משותפים עם פרויקט "קיימות עירונית"- החל מהשילוב בין פיתוח רעיוני ליישום בשטח, דרך חיבור עולמות תוכן משלימים וכלה בחיפוש אחר פתרון יצירתי ופורץ דרך בתחומים בהם קיימת מזה זמן התמודדות שאינה מצליחה לפרוץ קדימה.

תוכנית כלכלה מקומית מקיימת היא תוכנית בינלאומית הפועלת במימון תכנית המענקים ENPI CBCMed  של האיחוד האירופי, ומהווה פלטפורמה אזורית ובינלאומית, המבוססת על רשת ארגונים, יזמים, רשויות, חוקרים ומוסדות, המקדמים את גישת הפיתוח האזורית האלטרנטיבית להבטחת רווחתם של תושבי האזור והדורות הבאים. התוכנית פועלת בשותפות עם ארגונים ממשלתיים, אזרחיים ואקדמיים באיטליה, פורטוגל והרשות הפלסטינית, ובישראל היא מתמקדת באזור הנגב. הפרויקט פועל בשלוש דרכים: פיתוח והפצת ידע המתהווה בתהליכי למידה משותפים; ליווי מיזמים ויוזמות מחוללות שינוי ובניית יכולות; וקידום מדיניות תומכת כמ"מ.

לדברי אסף "השאלה הראשונית שפרויקט כמ"מ שאל את עצמו היתה "כיצד לסתום את הדליפות"? לכאורה מוזרמים לנגב משאבים רבים, אולם לא ברור מה תרומתם של משאבים אלו למקום ולאיכות ורווחת החיים של התושבים. התוכנית שאבה השראה מהגישה שפותחה על ידי ארגון The new economic foundation והצביעה על דליפת המשאבים מהאזור כאחת הסוגיות המרכזיות לפיתוח כלכלי מקומי. סיור משותף שאורגן על ידי מרכז השל ושתיל הביא ללמידה נוספת של הגישה ובהמשך, ביחד עם שותפים רבים נוספים, לפיתוח והתאמה שלה כגישה חלופית לפיתוח בנגב ואסטרטגיה לשינוי חברתי".

אחד הנושאים הראשונים אליו ניגשו בתוכנית הוא רכש ציבורי מקומי – כיצד ניתן לגרום לכך שתקציבי רכש של גופים ציבוריים מקומיים ואזוריים יפעלו לטובת פיתוח כלכלי מקומי מקיים "בעולם מתפתחת בשנים האחרונות עשייה ענפה סביב התחום. רשויות מקומיות, גופי ממשל אזורי ומקומי, גופים ציבוריים כמוסדות עוגן ואוניברסיטאות מתחילים לעשות שימוש בתקציבי הרכש שלהם שימוש מיטיבי שמייצר שורה תחתונה רחבה יותר. בישראל קידמה הממשלה בשנים האחרונות גישה של "רכש ציבורי ירוק", אבל הדרך להפיכת גישה זו למועילה לפיתוח מקומי מקיים עוד ארוכה. אם תקציב הרכש של רשות מקומית יכול לתרום לפיתוח של עסקים מקומיים, לפיתוח היכולות הסביבתיות שלהם, וביחד עם זה לתרום לפיתוח מקומות תעסוקה ותעסוקה הוגנת, מדוע להימנע מכך? בעבודות ראשונות שעשינו ראינו כיצד הרכש הציבורי יכול להוות מפתח לפיתוח כלכלי מקומי, וראינו דרכים שונות בהן ניתן לעשות זאת. בנוסף, למדנו מהעולם כיצד רכש מקומי של מזון, לדוגמא, יכול לתרום לפיתוח כלכלי מקומי, ליצירת מקומות תעסוקה, לפיתוח עסקים, לצמצום פגיעה סביבתית ולתרום למטרות חברתיות. למדנו עם שותפים באג'יק- מכון הנגב כיצד מוסדות עוגן כמוסדות ציבוריים אזוריים יכולים לתרום למטרה זו. אלו דוגמאות מצוינות לאופן שבו גופים ציבוריים המבצעים רכש אינם רק מגיבים למה שמכונה "השוק" אלא עושים שימוש ביכולותיהם ובסמכות הציבורית שיש להם כדי לייצר תנאים חדשים באזור".

תחום נוסף בו החלה התוכנית לעסוק הוא מדדים אזוריים לאיכות חיים. גם כאן הבינו, בעולם ובישראל, שהמדדים המקובלים לפיתוח לא מספקים. אי אפשר לסמוך על מדד כמו צמיחה כלכלית כמדד יחיד ודומיננטי לפיתוח ואיכות חיים. "במסגרת התוכנית החלטנו ביחד עם שותפים מובילים כמו מרכז השל והמכון למנהיגות וממשל להתחיל לפתח גישה של מדדים אזוריים לאיכות חיים. כאשר ראינו שהממשלה, בעקבות ארגונים אזרחיים, מקדמת את החשיבה בדבר מדדי איכות חיים ברמה הארצית, הבנו שיש צורך לפתח ראייה אזורית משלימה. מדד אזורי הוא מרכיב מרכזי ביישום של כלכלה מקומית מקיימת. אחד השותפים האיטלקים בתוכנית הוא ארגון Lunaria, המעורב כבר זמן רב בפיתוח מדדי איכות חיים. נייר עבודה שכתבו שותפים איטלקים בקבוצת המחקר שהוקמה במסגרת Lunaria, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באיטליה, ושותפים ישראלים מהמכון למנהיגות וממשל, סקר דוגמאות מהעולם של מדדי איכות חיים, והציע מסגרת רעיונית לקידום שלהם. היום אנחנו ממשיכים ביצירה של מהלך אזורי ראשוני באשכול נגב מזרחי, בו אנחנו מקיימים סדנאות שמבקשות לברר עם תושבים מהם הגורמים שמאפשרים איכות חיים באזור. אנחנו מקווים שבהמשך מהלכים כאלה יוכלו להיות מאומצים ברמות שונות כאמצעי משלים לפיתוח אזורי מקיים".

בנוסף, מקדמת התוכנית גישות חדשות לייעוץ עסקי, המגיעות מתוך תפיסה של פיתוח כלכלה מקומית מקיימת. אומר אסף "גם כאן ברור כיום שיש צורך לפתח מודלים עסקיים חדשים, ומכאן גם דרכים חדשות לייעץ, לתמוך ולפתח עסקים מקומיים. במסגרת התחום הזה אנחנו פועלים עם יועצים לעסקים ועם גופים העובדים עם עסקים מקומיים, בכדי לפתח גישות וכלי ייעוץ מתאימים". והוא מוסיף "תעשיות יצירתיות כמפתח לפיתוח כלכלי מקומי, וכלים פיננסים מקומיים, הם תחומים נוספים שמושכים בשנים האחרונות תשומת לב של גופים כלכליים, חברתיים וסביבתיים. מהלכים בעולם ובישראל, של מטבעות משלימים, איגודי אשראי, כמו גם מהלכים של קידום יצירה מקומית, מבקשים לייצר דרכים לתמוך בפיתוח כלכלה מקומית. העשייה הזאת מתפתחת בקצב מואץ בשנים האחרונות בישראל על ידי גופים שונים, ואנחנו רואים כיצד הצורך לפתח ראייה וכלים מעשיים שיכולים לתמוך בכלכלה מקומית מקיימת גדול יותר מתמיד".

שאלנו את אסף מה יכול פרויקט "קיימות עירונית" ללמוד מהניסיון של פרוייקט כמ"מ. אסף אכן רואה דברים משותפים "בפרויקטים שמנסים לחבר פיתוח של תיאוריה ופיתוח של עשייה יש תמיד מורכבות. עשייה ורעיון מזינים זה את זה ומביאים להתפתחות מתמדת. אחד המאפיינים החשובים הוא שכשיוצאים מהחדר הסגור לשטח מגיעים לחשיבה משותפת ולשותפויות רחבות, מרובות שותפים. בשונה מאופי אקדמי רגיל יש כאן משהו לא מסתגר, אלא שנפתח כל הזמן לבעלי עניין והופך להיות "שייך" להרבה גופים ושחקנים. שותפות מהווה תפיסה ועקרון פעולה שמכוון להגברת הסולידריות, והיא הופכת מכלי אינסטרומנטלי של המחקר לסוג של יעד בדרך להשגת השינוי במציאות". והוא ממחיש "בכמ"מ אין תחום או מקום שאנו עובדים בו לבד. בכל מקום אנו פועלים עם מגוון של שותפים: רשות מקומית, עסקים מקומיים, גופי ייעוץ לעסקים מקומיים, החברה הכלכלית העירונית, וגופים אזרחיים- גם כדי לפתח את הרעיון וגם כדי לייצר את הנמענים".

תפיסת השותפות משתלבת גם עם עקרון נוסף – עקרון החיבור למקום. לפיו, לא רק עשייה מזינה רעיונות, אלא גם למקום יש השפעה על הרעיון. "החיבור למקום מסייע לשיתוף הפעולה, שכן אתה לא יכול להישאר "מומחה מקצועי" מנותק, אתה מפתח הבנה והערכה למקום, למי שחי בו. לפעמים תפיסה "מקצוענית" הופכת לתפיסה של טוב מוחלט ויחיד, ואז הידע המקומי נזנח. כיום ברור שתפיסה מקצועית לא יכולה לוותר על הידע המקומי, כי הוא מהווה מפתח מרכזי ליצירה של ידע חדש, ויחד עם זה ידע יישומי ורלוונטי למקום. בכמ"מ השתדלנו לא ליצור את הדיכוטומיה הזו, והחיבור למקום מאפשר לנו לשמר כל הזמן את שיתופי הפעולה. צריך לזכור שאף רעיון לא יכול להיות מנותק מההקשר המקומי" אומר אסף וממליץ לשקול את הגישה.

בהתייחס לפרויקט "קיימות עירונית" אומר אסף "ההתרשמות שלי ממפגש הועדה המלווה של הפרויקט היא, שבדומה לכלכלה מקומית מקיימת, גם כאן יש ניסיון לייצר שיח שנשען על יסודות קיימים, אבל להביא אליו דברים חדשים. ראיתי זאת גם מבחינת בעלי העניין שפגשתי בפגישה וגם מבחינת התחומים בהם הפרויקט עוסק, ואין ספק שהוא מנסה לייצר עבודה מגוונת וחדשה מבחינת הגישה. ההתמקדות בעיר הינה נקודה בעלת חשיבות, המרחב העירוני הוא מרחב שחשוב להעמיק את צורת העיסוק בו. והועדה המלווה היא מקום שאפשר לעבד בו דברים ביחד בתהליך משתף באמת". "טיפ" נוסף שנותן אסף מניסיון פרויקט כמ"מ, במיוחד לקראת כניסה לשלב ה"מעבדות" בפרוייקט, הוא "לזהות איפה יש אנרגיה של "לעשות משהו חדש",  איפה יש "מקומות מייצרי אנרגיה"- מי שכבר עובד ואיתו אפשר לעשות משהו. הרבה פעמים מה שתורם זה שיש יותר מאשר מקור אנרגיה יחיד ממסדי או אזרחי-קהילתי שמחפש פתרונות, ובמקרים רבים מה שתרם לנו זה שהיו שחקנים ממגוון רחב של תחומי וזירות פעילות שרצו לזוז קדימה. זה נותן אנרגיות שמזינות אחת את השנייה".

מה הוא היה שמח לראות בפרוייקט "קיימות עירונית"? "הייתי שמח לראות שהפרויקט יגיע לאזורים מגוונים מבחינת הרעיונות והפעילות ושיציע ראייה רחבה וביחד עם זה כזו שיכולה להיות מחוברת למגוון של אוכלוסיות, אזורים וערים בישראל".

 * אסף רז – רכז אקדמי, תוכנית כלכלה מקומית מקיימת, שתיל דרום. בעבר רכז פרויקט סביבה וקהילה בשתיל דרום, במסגרתו הוביל פעילות של הכשרת מנהיגות סביבתית בדרום, תוכניות לפיתוח מיזמים סביבתיים – חברתיים, והיה שותף למהלכים של גיבוש סדר יום סביבתי מקומי בישובים שונים בנגב. בעל תואר שני באקולוגיה מהמכון לחקר המדבר, אוניברסיטת בן גוריון.