ניוזלטר מס' 5- נובמבר 2014

פוקוס על…

נמרוד דוויק- על מדיה חברתית, דור ה-Y ותפקידם בחתירה לקיימות

נמרוד דוויק, שכתב לפרוייקט קיימות עירונית את חוות הדעת על "מדיה חברתית וקיימות" הוא בן 33. למה זה רלוונטי? תגלו בהמשך.

נמרוד הוא המקים והבעלים של סוכנות השיווק אונליין, דייס מרקטינג, מרצה למדיה חברתית וסיפור סיפורים במדיות דיגיטלית באוניברסיטה העברית, מרצה לעיצוב משחקים ב"חשיפה" ובעל תואר שני בפילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל-אביב.

כבר בעת הגיבוש הראשוני של פרויקט "קיימות עירונית" היה ברור כי חקר המדיה החברתית יהיה חלק מהניסיון לפצח את הדרך להשגת שינוי בהתנהלות האנשים החיים בעיר. למשימה זו נבחר נמרוד. לעולם המדיה החברתית הגיע נמרוד דרך עברו כראפר ומנהל להקות היפ הופ (לא ממש הרקע השגרתי ממנו מגיעים מרבית החוקרים שלנו). הוא מספר "כל מה שאני יודע על פעילות בדיגיטל מתחיל ממה שלמדתי כשניסיתי לקדם את הלהקה. מהר מאוד הבנתי שמדיה מסורתית לא תתייחס אלינו בכלל, אבל מצד שני הבנתי שזה לא ממש משנה, כי הקהל שלנו לא צורך כל כך מדיה מסורתית. הם לא פותחים "7 לילות" כדי לצרוך תרבות רחוב. זה לימד אותי איך להגיע לקהל שלי- בזמנים מסוימים הגעתי לקהל דרך פורומים, ICQ ורשימות תפוצה שהקיפו 20-30 אלף איש. את Dice Marketing"" פתחתי תחילה כדי לקדם הפקות אירועים, אבל מהר מאוד הבנתי שהכוח שלנו הוא בדיגיטל והתחלנו לעבוד עם זמרי מיינסטרים כמו עברי לידר, ריטה, היהודים ואפילו שלום חנוך. לאט לאט בנינו מתודיקה שלימדה אותנו איך לתת  פתרון של 360 מעלות להתנהלות בדיגיטל. ההתחלה שלנו הייתה בתקופה ששיווק במדיה חברתית לא היה נפוץ בישראל, ומהר מאוד גיליתי שהעולם הזה הרבה יותר מעניין אותי".

לדברי נמרוד כתיבת חוות הדעת הייתה מאתגרת בשל מיעוט המחקרים בעולם, ובטח בארץ, על השימוש והקשר בין מדיה חברתית לבין קיימות ושינוי סביבתי. הדבר מובן כאשר מבינים את הקשר ההדוק של התחום לדור ה-Y. דור Y הינם ילידי 1980-1995, שהם כיום בני 20-34 (כשליש מהישראלים דרך אגב) ומהווים דור ראשון של "ילידים דיגיטליים" מובהקים (להבדיל מ"מהגרים דיגיטליים"). גם המדיה החברתית הינה ינוקא שנוטים לציין את לידתו בסביבות שנת  2001, כאשר הפריצה הגדולה שלה החלה, בישראל לפחות, סביב 2007. לדברי נמרוד "מדובר בתופעה צעירה בשנים, ולתחום השיווק היא נכנסה קצת לאחר הופעתה, אין פלא שלא קיימים הרבה מחקרים בנושא. כאשר מחברים זאת לקיימות, שגם היא נכנסה בשלב מאוחר לעולמות השיווק, מבינים שמדובר במשהו חדש מאוד". נקודה מעניינת נוספת שהוא מציין היא, שלדעתו רק בשנים האחרונות החלו בני דור ה-X ואפילו ה-XY להיות חוקרים באקדמיה, ולמרות שברור שכל אדם פתוח מחשבתית יכול לעסוק בנושא, הרי שלבני קבוצת גיל זו יש יתרון שכן הדבר מלווה את חייהם בצורה נוכחת יותר.

אחת הסוגיות המרכזיות עמה התמודדה חוות הדעת שכתב נמרוד ל"קיימות עירונית" עסקה בשאלה עד כמה אקטיביזם דיגיטלי מביא לשינוי התנהגות במציאות. נמרוד: "יש ביקורת רבה על Clicktivisim, ביקורת הטוענת כי אקטיביזם דיגטלי אינו משמעותי כי קל מאוד להקליק או לעשות share אבל יש פער בין הקליק לבין מחוייבות אמיתית ויציאה לשטח. חוות הדעת מראה שאין זה כך בהכרח. מחקר שנעשה על-ידי קבוצת הפרסום "Ogilvy" ואוניברסיטת ג'ורג'טאון לגבי מידת מחויבות של פעילים שמשתמשים במדיה חברתית לעומת כאלו שלא משתמשים בה מצא כי פעילים שמשתמשים במדיה חברתית מוכנים פי 2 להגיע להתנדב גם בעולם הפיזי מפעילים שאינם במדיה החברתית. כאשר מנסים לנתח את הממצא אנו רואים שמה שמשמעותי הוא המחוייבות הרגשית. ברגע שהאקטיביסט הדיגיטלי מתחייב שוב ושוב ושוב לרעיון, גם אם זה בצורה של לייק או שייר, הרי שבשעת השין הוא יגיע באמת בהמוניו לאן שצריך. דוגמא מצויינת לכך אנו יכולים לראות במחאה של יולי 2011. בשדרות רוטשילד היו אולי 2000 איש, אבל מאות אלפים היו פעילים ברשת. הם לא הקימו אוהל אבל הם שיתפו ולייקקו וזה יצר מצב רוח ומחוייבות אמיתית ובשעת האמת, כשנדרש מפגן כוח בהפגנת המונים, הגיעו 400,000 איש. זה לא היה קורה בלי האקטיביסטים הדיגיטליים".

במסגרת חוות הדעת נבדקו מקרי מבחן ישראלים של פעילויות אינטרנט בתחומים הקשורים לתחומי הקיימות ונבדק מה ניתן ללמוד מהם לגבי היתכנות שימוש במדיה חברתית לקידום תהליכי שינוי סגנון חיים והתנהלות מקיימת.

נמרוד: "בחנתי את אתר "אגורה", אתר שאני באופן אישי מאוד אוהב ונעזר בו, ושפעילותו שייכת בהחלט לעולם התוכן של קיימות עירונית. מצאתי שלמרות שמה שהם עושים הוא מאוד חברתי,  האתר דווקא אינו מרבה לעבוד במדיה החברתית, ומתרכז יותר בעבודה דרך מיילים. אני מניח שהסיבה העיקרית לכך היא זמן. מדיה חברתית היא Time consuming וזו אחת הביקורות על העבודה דרכה".