סיכום פגישת ועדת הליווי ינואר 2014

כיום רוב החשמל שאנו צורכים מיוצר מדלקים מאובנים. על מנת שמקורות מתחדשים יוכלו להחליף דלקים מאובנים במשק החשמל, יש צורך בהפחתה דרמטית של הביקושים. כ 30% מצריכת החשמל מגיעה ממשקי בית וזו נמצאת בעליה. עיצוב מדיניות להפחתת צריכת חשמל ממשקי בית מאתגרת במיוחד משום שממשלות נוטות שלא להתערב בהחלטות האזרחים בבתיהם. בנוסף, בעוד שהדיון בזירת המדיניות ממוקד בטכנולוגיה ובמונחים טכניים מעולם האנרגיה כמו קוט"ש ו-מגוואטים, הרי שבחיי היומיום איננו צורכים 'אנרגיה' אלא נהנים משירותי האנרגיה – בתים מוארים, מקלחות חמות, משקאות קרים. רוב הצרכנים יתקשו לומר כמה קוט"ש צורך הבית שלהם במשך יום, אולם הם יוכלו לדווח בקלות יחסית האם הבית מואר מספיק או האם המשקאות היו מקוררים דיים. כיום, המאמצים להפחתת צריכה ממשקי בית ממוקדים בשיפור טכנולוגי- החלפת מכשירי חשמל ישנים בכאלה היעילים יותר אנרגטית. מקבלי ההחלטות מזהים שני חסמים עיקריים לשינוי: מחסור במידע ומחירים גבוהים של מוצרים יעילים אנרגטית. לכן, מירב המאמצים מופנים להעלאת המודעות (למשל, באמצעות קמפיינים או דירוג אנרגטי של מוצרים שונים), ולסבסוד של מוצרים יעילים אנרגטית (למשל, החלפת מקררים וסבסוד נורות חסכוניות). אולם מחקרים מצביעים שאין די במידע ובשיפור ההתייעלות האנרגטית על מנת להביא לצמצום הביקושים ולעמידה ביעדי ההפחתה אותם הציבה לעצמה מדינת ישראל, וכי יש צורך בפעולות נוספות הדורשות השתתפות של סוכני שינוי אחרים, מלבד הממשלה והצרכנים. הפרויקט עוסק, בין השאר, באותם סוכני שינוי שאינם צרכנים או ממשלה אולם יש להם השפעה גדולה מאוד על האופן בו אנו צורכים חשמל.

הפרויקט מנתח את אסטרטגיות השינוי השונות: מלמעלה למטה (top down)  מלמטה למעלה (bottom up) ומציע גם פרספקטיבת ניתוח חדשה -מהאמצע החוצה (middle out). גישה זו מתמקדת בסוכני שינוי שהם שחקני אמצע. דוגמאות לשחקני אמצע הן ארכיטקטים, אנשי מקצוע מתחום התכנון והבניה, מובילי דעה בתחום סגנון חיים (lifestyle) ואחרים. הפרויקט בוחן גם את התפקיד שיכולות למלא רשויות מקומיות ועיריות כסוכנות שינוי שיביאו להפחתת צריכת החשמל מחד, ולהגברת יצור חשמל ממקורות מתחדשים מאידך. בנוסף, הפרויקט בודק את אופן וכיווני ההשפעה של שחקני האמצע על מגוון שחקנים אחרים – התושבים, אנשי המקצוע, עיריות אחרות, הממשלה וחברות האנרגיה.