מתודולוגיה למערכת המדדים – פרויקט קיימות עירונית

מערכת המדדים נבנתה לצד תהליך המחקר בפרויקט, במהלכו הוגדר חזון בנושא הקיימות העירונית ועקרונות להשגתו:

"עיר מקיימת מאפשרת חיים באושר וקיום בכבוד לכל, בתוכה ומחוצה לה. היא משתמשת בתבונה ובהוגנות בתשתיות ובמשאבים החומריים, הטבעיים, האנושיים והחברתיים שברשותה, תוך לקיחת אחריות על חלקה בניהול מערכות אקולוגיות גלובליות, ומתוך אחריות למורשתה הפיזית והתרבותית ולדורות הבאים."

חזון הקיימות העירונית יחד עם העקרונות להשגתו, עומדים בבסיס מערכת האמידה שפותחה וכוללים את הנושאים הבאים:

  • צמצום צריכה/שינוי תרבות הצריכה
  • מקומיות וכלכלה מקומית
  • איכות חיים (Wellbeing)
  • מגוון אנושי ואפשרויות בחירה
  • הפחתת אי שיוויון וחלוקה צודקת של משאבי העיר
  • שיתופי פעולה. שיתופיות. חיבוריות
  • מעורבות אזרחית ומחוייבות
  • ניצול יעיל של חללים ומרחבים עירוניים
  • קהילה כמניעת שינויים ומייצרת חוסן

לכל נושא נבחרו מספר מחוונים אשר יכולים להציג היבטים שונים של המצב העירוני והתנהגות החברה העירונית.
תחילה נבנתה מערכת מדדים רחבה שכללה כ-350 מדדים והתמקדה במרכיב התנהגות הפרט והחברה בסביבה העירונית, בשילוב עם סוגי אינדיקטורים נוספים (פיזיים, אובייקטיביים וסובייקטיביים) שמטרתם להסביר את אופן ההתנהגות. המערכת הרחבה התבססה על סקירה בינלאומית של מערכות מדדים לקיימות ואיכות חיים עירונית, חוות דעת מומחים בתחומי הפרויקט והחזון לעיר מקיימת על פי הפרויקט. לשם בניית המערכת נערכה סקירה מקיפה ומעמיקה של מערכות מדדים ברמה העירונית והאזורית הקיימות בעולם. הסקירה איפשרה זיהוי תחומי התמקדות מרכזיים ובניית מסגרת עבודה למערכת הרחבה. לאחר מכן בוצע מיון המדדים וזיהוי מדדים לפי הקריטריונים הבאים: (1) הקשורים באופן ישיר להתנהגות (2) שעלו מחוות דעת המומחים (שלב א' של הפרויקט).

לאחר סקירה מעמיקה של 350 האינדיקטורים, צומצמה וקובצה המערכת לכדי מערכת המדדים הסופית, הכוללת ארבעים ושניים מדדים. המערכת הסופית כוללת אלמנטים שלא נמדדים לרוב, אך מבטאים קיימות עירונית לתפיסת הפרויקט. כך לדוגמא, על מנת לאמוד שינויים בתרבות הצריכה, אנו מבקשים לאמוד, בין השאר, את צריכת החומרים ברמת משק הבית (על פי נתוני הלמ"ס), לצד המדד, שהוא מהמורכבים ביותר לאמידה במערכת- שימוש באופנים אלטרנטיביים של צריכה (כגון קואופרטיבים, שיתוף מוצרים, רכישת שירותים ללא מוצרים). על מנת למדוד את המקומיות והכלכלה המקומית, אנו מבקשים לאמוד את אחוז האוכלוסיה המועסק בתחומי העיר/ המטרופולין (נתוני למ"ס), לצד בדיקה של הרגלי קניית מזון ומרחק נסיעה לקניות בכלל (סקר). דוגמאות נוספות מתחום חלוקה צודקת של משאבי העיר עוסקות באחוז הוצאות על דיור מתוך הכנסות משק הבית (למ"ס, ביטוח לאומי) ובתמהיל שכונתי של גודל יחידות דיור לפי אזורים בעיר (נתוני ארנונה של הרשות+ למ"ס). בתחום שיתופי הפעולה, שיתופיות וחיבוריות ניתן למצוא בין השאר מדד העוסק בתפיסת הפרט אודות רשתות חברתיות ככלי ליצירת קשרים מקומיים/ קהילתיים/ עסקיים (סקר).
ארבעים ושניים המדדים במערכת, שומרים על החלוקה לתשעה תחומי תוכן, לפי מרכיבי חזון הקיימות העירונית כפי שהוגדר לעיל. המערכת נועדה להיות פרקטית, בת ביצוע ולא יקרה ככל הניתן עבור הרשויות המקומיות שצפויות להוציאה לפועל. על מנת להשיג יעדים אלו, בתהליך העבודה "נפלו" ממערכת האינדיקטורים המקורית שגובשה מדדים שהמידע אודותיהם קשה מאד להשגה. בנוסף נעשה ניסיון לשמור על כמות נמוכה של אינדיקטורים הדורשים סקר עצמאי של הרשות.